סוז' ואו - Suz hou
היא אחת הערים העתיקות בסין. הוקמה לפני 2500 שנה. בעיר ישנם גנים יפיפיים ויותר מ 400 אתרים היסטוריים. פתגם סיני עתיק אומר כי בשמיים יש גן עדן ועלי אדמות יש את סוז' ואו. בעיר מספר רב של גנים מטופחים תודות לאקלים נוח ולאדמה פורייה . בין האתרים המומלצים לביקור נזכיר ביתן הגלים העדינים – Pavilion Gentle Waves ואת "הגן המנהל הצנוע" – Humble Administratoe's Garden . התעלה הגדולה וגבעת הנמר אף הם שווים ביקור קצר.
סיפור ראשון: הגלות של אשת המלך
|
|
בתקופת האביב והסתיו ( 722-481 לפני הספירה), המלך ג'ין עמד להיות מגורש לגלות מממלכתו. הוא אמר לאשתו: "את יכולה להינשא לאדם אחר אם לא אחזור תוך עשרים וחמש שנים". אשתו ענתה לו: "אחרי עשרים וחמש שנה, הברוש שעל קברי יהיה כבר עץ גדול, ואני עדיין אחכה לך".
סיפור שני: אשתו החדשה והחכמה של שוּ יוּן אילפה את בעלה
בתקופת שלוש הממלכות (184-278 לספירה), שוּ יוּן, שגר בממלכת וויי, נישא לבתו של גנרל רוּאן. הכלה הייתה מכוערת מאוד אז שוּ חיפש כל אמתלה שהיא לא להיכנס לחדר הכלה לאחר הטקס. משפחתו הייתה מודאגת מכך. כששר החקלאות בא לבקרו, שוּ יוּן קיבל אותו והם שוחחו ביניהם, מחוץ לחדר הכלה.
השר ניסה לשכנעו: "משפחת רוּאן השיאה לך את בתם, ודאי יש משהו נעלה בכלה. עליך להיכנס ולבחון זאת".
שוּ יוּן נכנס לחדר הכלה בהיסוס רב. כשהסיר את הצעיף מעל פני הכלה, הוא היה כל כך מיואש שרצה לעזוב תכף ומיד. הכלה ידעה שאם שוּ יוּן יעזוב כעת, הוא לא יחזור לעולם, כך שהיא תפסה בבגדיו.
שוּ יוּן גיחך בלעג: "מתוך ארבע המעלות שיש לאישה: התנהגות, מוסריות, הופעה וכישורי מלאכות היד, כמה מהן ברשותך?"
הכלה ענתה: "מבין ארבע המעלות, חסרה לי רק ההופעה החיצונית. אולם גם מלומד צריך שיהיו לו מעלות רבות. כמה מהן יש לך?"
שוּ יוּן ענה: "יש לי כולן".
הכלה שאלה: "האמנם נכון הדבר? מכל המעלות שאמורות להיות למלומד, יושרה מוסרית היא החשובה מכולן. אתה מעדיף הופעה נאה על פני יושרה מוסרית, אם כן, כיצד אתה אומר שיש לך את כולן?"
כששמע זאת, שוּ יוּן הבין שאשתו חכמה מאוד, כך שכבר לא זלזל בה יותר. מאותו יום הם כיבדו ואהבו זה את זו.
סיפור שלישי: ליוּ טינג-שי לא נטש את אשתו העיוורת
בשושלת סונג הצפונית (960-1127 לספירה), היה מלומד בשם ליוּ טינג-שי. הוא עבר את הבחינה הקיסרית והפך לשופט. המושל באותו מקום העריך מאוד את מעלותיו של ליוּ טינג-שי.
לפני שעבר את הבחינה, הוא חיזר אחר אישה בכפרו והתארס לה, אך לא נתן לה עדיין את מתנות האירוסין.
לאחר מכן, כשהפך לשופט, העתיד נראה עבורו מבטיח מאוד. אולם ארוסתו חלתה ואיבדה את מאור עיניה. בני משפחתה היו איכרים עניים, כך שהם לא העיזו להזכיר דבר לגבי הנישואים.
כמה מחבריו של ליוּ אמרו לו: "האישה התעוורה כך שעליך לבחור לאישה מישהי אחרת, למען עתידך ומשפחתך. אם אתה רוצה להתחתן עם המשפחה הזאת, אתה יכול לשאת את אחותה במקומה".
ליוּ ענה: "כשהתארסנו, נתתי לה כבר את לבי. כעת היא התעוורה, אבל לבה עדיין טוב. אם אבגוד בה, זה אומר שלבי הפך רע. כמו כן, כולם מזדקנים. כשאשתי תזדקן ותהפוך פחות יפה, האם אקח לי מישהי צעירה ויפה יותר במקומה? אדם צריך להיות ישר ונאמן ועליו להמשיך להיות נאמן.
לאחר מכן הם נישאו. אחרי החתונה, ליוּ טינג-שי ניסה ככל יכולתו לטפל באשתו. הם הסתדרו ביחד מצוין ואהבו מאוד זה את זו, ואף גידלו כמה ילדים ביחד.
דוריאן
דוריאן
DURIAN
הפרי היחיד בעולם שנאסרה הכנסתו למטוסים ובתי מלון בשל ריחו העז אך יחד עם כך זהו הפרי הנחשק ביותר בדרום מזרח אסיה. סביבו נרקמו אגדות וסיפורים כפרי מעורר אהבה ומגביר און גברי.
אחד מחוקרי הטבע הנודעים בעולם תיאר את הפרי רך כחמאה, מתובל בשקדים, בעל מרקם של גבינה ומתיקות של דובדבן.
דוּריאן (שם מדעי: Durio) הוא סוג של עץ-פרי המשתייך למשפחת החלמיתיים, משפחת-צמחים גדולה אליה משתייכים, בין השאר, ההיביסקוס, הבמיה, הכותנה והטיליה. הפרי נהנה ממעמד תרבותי מיוחד בדרום-מזרח אסיה - בית גידולו המקורי - והוא מכונה שם "מלך הפירות". פרי הדוריאן מאופיין בממדיו הגדולים, בריחו הייחודי, ובקליפתו המכוסה קוצים דוקרניים. מקור השם "דוריאן" במילה המלאית duri, שפירושה "פרי קוצני".
הדוריאן מצוי באופן טבעי באינדונזיה, מלזיה וברוניי. קיימת מחלוקת בנוגע לשאלה האם הדוריאן מצוי באופן טבעי אף בפיליפינים, או שהובא לשם על ידי האדם. הדוריאן גדל באופן טבעי באזורים בהם שורר אקלים טרופי, והוא מפסיק לגדול כאשר הטמפרטורה היומית הממוצעת יורדת מתחת 22 מעלות צלזיוס. אף-על-פי שהדוריאן איננו מצוי באופן טבעי בתאילנד,
הדוריאן מגודל על-די האדם למטרות חקלאיות גם בקמבודיה, לאוס, וייטנאם, מיאנמר, הודו, סרי-לנקה, איי הודו המערבית, פלורידה, הוואי, פפואה ניו גיני, איי פולינזיה, מדגסקר, דרום סין.
ג'קפרויט JACKFRUIT
נחשב לפרי הגדול ביותר בעולם כשפרי עשוי לשקול עד 50 ק"ג. מוצאו בדרום הודו אך הוא מוכר בכל רחבי דרום מזרח אסיה. את הפירות הצעירים מבשלים בחלב קוקוס ומהפרי הגדול והבשל ניתן לההאכיל כפר שלם. את הגרעינים מפצחים לאחר קלייה במי מלח. לחלקים שונים של העץ מייחסים סגולות מרפא ובאי באלי שבאינדונזיה משתמשים בעצה לפיסול וגילוף. טעמו כשל הכלאה בין אננס ומלון.
מלך הפירות - Jack Fruit , שיא בלותו של הפרי כאשר הוא מגיע לגוון כתום.
מנגוסטין (גרסיניה מנגוסטאנה)
Mangosteen (Garcinia mangostana)
המקור העשיר ביותר למשפחה של נוגדי חמצון הנקראים .קסאנתונים התומכים במערכת החיסון ובמערכת הדם.
כאשר טיפות הגשם יורדות על איי דרום מזרח אסיה, סופגים מטעי המנגוסטין את החומרים המזינים של אדמת הג'ונגל העשירה. מרכיבים מזינים אלו יוצרים את אחד הפירות הייחודיים שהתגלו אי פעם. מנגוסטין, הנקרא גם "מלכת הפירות" נחשב ביותר על ידי ילידי איים אלו, לא רק בגלל טעמו אלא בשל תפקידו ברפואה המסורתית. ילידי האיים השתמשו בפרי אקזוטי זה במשך אלפי שנים אך תכונותיו התרפויטיות התגלו רק לאחרונה על ידי מדענים מערביים. מחקרים קליניים מודרניים מאשרים כי מנגוסטין הוא מקור עשיר של נוגדי חמצון (המסייעים לגוף להתגונן מפני נזק הנגרם מרדיקלים חופשיים1,2) ומכיל מרכיבים אחרים המסייעים לתמוך במערכת החיסון, במערכת הקרדיו-וסקולרית ונותנים לגוף תוספת אנרגיה. מנגוסטין מכיל קבוצה של נוגדי חמצון הנקראים קסאנתונים המסייעים לגוף לבנות מערכת חיסון ומערכת קרדיו-וסקולרית בריאה. הקסאנתונים3 עוררו את תשומת ליבם של המדענים והחוקרים שחקרו כיצד תרכובות אלו תומכות במערכת החיסון, מערכת השלד והעצמות, מערכת העיכול, המוח והעור. פרי המנגוסטין משמש כאחד מהמקורות העשירים ביותר של קסאנתונים.
CASHEW APPLEמפעל הקשיו, קבלת הסבר על יצור הקשיו, זריעת פרי מחוץ לפרי , לכל פרי יש זרע אחד, עבודה בקשיו היא עבודת כפיים , הורדת הקליפה , לכול קשיו יש גודל משלו. בתאילנד מורידים את הקליפה , הפרי עובר תהליך יבוש עד לקבלת קשיו גולמי. לרב הקשיו הוא למאכלים תאים , לבישול או צורות שונות . בזמן הקילוף יש שרף ולכן יש צורך בהגנה על הידיים . הקליפה משמשת ליצור רפידות בלם לרכבים, או יין וריבה – הפרי וקליפתו מנוצלים עד תום. במהלך הקילוף , העבודה ידנית ע"י מכונת לחיצה פשוטה ביותר, מיון הקשיו המתקבל ע"פ גדלים ויש אריזות לכל גודל ואריזה לקליפה.
על העץ קודם כל גדל הקשיו ולאחר מכן הפרי. לעץ דרוש לחות גבוהה וצורך במים, באזור יורד מדי פעם גשם מהצפון וכמות המשקעים גבוהה. בסיום הסיור יש חנות המציעה מבחר של סוגים וטעמים שונים לקשיו, כולל משקה בתוספת סודה מאוד מיוחד וכן הרבה סוגי טעמים של קשיו קלויים בטעמים שונים.
אוכל כשר:
באופן כללי אין אוכל כשר בוייטנאם. עם זאת ניתן לעיתים למצוא מוצרים מיובאים עם סימני כשרות מוסכמים (כגון OU).
היינו רעבים מאד כל הצוות , ומיד הלכנו לאכול בשוק המקומי בקרבת המחנה עם המקומיים. במסעדה קטנה עם שולחנות צרים מפלסטיק ומצופים פח. יושבים ממוך מאד, על שרפרפים. בצלחות גדולות , מרק עם חסה ובטנים עם מלח ומשהו שמתפצח כמו ביסלי, ורצועות בשר אדום כהה מוקפץ על ווק. צירוף לא אפשרי שכאן יוצר הרמוניה - טעמים צבעים וריח.
האוכל הוייטנאמי הוא מצוין ומורכב מאורז, אטריות , מאכלי ים, פירות וירקות טריים. במשך מאות שנים הושפע האוכל הויאטנמי גם משכניו וגם מכובשים ששהו בארץ הזו. דוגמא טובה לכך היא מרק הבשר עם האטריות ה- Pho bo שנאכל כל היום ובמיוחד בבוקר, שהתבלינים שלו מגיעים מאינדונזיה ומהמזרח התיכון.
עד המאה ה - 20 שימש הבקר בוייטנאם לעבודת השדה, ולא לשחיטה ולאכילה. הכיבוש הצרפתי הותיר מורשת מסוגננת: את הבאגט, את הפאטה, את הקרם קרמל ואת הקפה. האמריקאים השאירו חורים מקליעים, צער וגלידה.
מרכיבי מפתח: נואק מאם Nuoc Mam - רוטב דג הוא המרכיב בהא הידיעה.
הרוטב עשוי מדגים קטנים ומלח. את תערובת הדגים והמלח מניחים בחביות עץ לחודשים אחדים. אחרי3 חודשים, מסננים ומכניסים שוב לחבית לשלושה חודשים נוספים ולבסוף מתקבל רוטב כהה המשמש לתיבול. רוטב זה מופיע בכל מאכל והוא הטעם החשוב ביותר לתיבול. אחריו מגיעים מיץ הלימונית, עשב לימון,למון גראס), שום, בצלצלים, ג'ינג'ר, שורש גאלאנגל ( galangal ,(
סוכר, צ'ילי, ובכמויות קטנות - כורכום, אניס כוכבי וקינמון. בוטנים קלויים ומעוכים, חסילון מיובש ועשבים רבים כמו נענע, רושונג ( roushong ) הדומה לנענע, עלי פלפל הודי וכוסברה, משמשים לעיטור מאכלים והם חיוניים גם לטעם ולמרקם של המאכלים.
מנות שחייבים לנסות:
- Cha-gio צ'א-ג'ו
:
האגרול או הספרינג רול הזהה לאגרול הסיני. הויאטנמים מייצרים מין
פנקייקים דקים ושקופים מקמח אורז. הצ'א-ג'ו מורכב מפנקייק כזה ממולא בשרימפס או פירות ים אחרים ובירקות. הוא מגולגל לצורה הידועה
של אגרול. ניתן לאכל כך או מטוגן קלות בשמן עמוק.
פשוט מעדן.........אסור לפספס.
- Pho Bo פו-בו :
המנה הויאטנמית הלאומית -מרק חריף מתובל בג'ינג'ר, מקל קינמון, רוטב דגים
וכוכב אניס (למרות שהמתכונים משתנים ממקום למקום), בתוספת אטריות אורז ואו בשר בקר.ישנה מנה עם בשר עוף הנקראת פו-גא - .Pho Ga מנה המהווה כארוחת ערב או נישנוש לפני
- Kafeהקפה:
אהבתי את הטעם והארומה הכי הכי קפה שאפשר, קפה וייטנאמי עם חלב. לא מבקבוק אלא מפחית/תרכיז. חלב מתוק סמיך, והקפה כמו שיקוי חזק. חזק. ארומה נפלאה עוטפת על הראש כולו בטעם של וייטנאם.
ט ע ם ג ן ע ד ן.............
כל מה שזז נאכל - כלבים למאכל אדם
לחלוטין נורמלי בוייטנאם, דוחה, רע, מגעיל, התיאבון נסגר.
אבל מסקרן, לראות לדעת, להבין, אולי.!
אהבתי לכלבים ולראותתם צלויים. קשה לראות.
הסבר פשוט - קרבה אל האדם.הכלב הוא חבר. ידיד. שומר. אוהב ונאמן.
לעומת הכבש , העז והפרה שלא בקרבת האדם.
מהשוק המקומי היומי.
